על גיהנום, אבטיחים והתממשות סיוטים

יש טענה שאני אוהב שאומרת שהגיהנום הוא החיים שלך בדיוק כמו שהם עכשיו, רק בלי התכונה הממש מוצלחת שלך, זו שבאה לך ממש בקלות. עכשיו תשחקו את המשחק הזה בראש שלכם ותגלו עליכם דברים מגניבים. חלק מכם עלולים לחשוב שהם כבר בגיהנום (שזה אכן אפשרי, אבל גם אומר משהו על האגו שלכם), חלק יגלו איזו תכונה הם לוקחים יותר מדי כמובן מאליו וחלק רק ימשכו בכתפיים ויגידו לי לחכות לאוגוסט, לגיהנום האמיתי.
hot

גם לגבי המשפט האחרון הקוראים עשויים להתחלק לשתי קבוצות. אלו שהחום הוא אוייבם הנורא ואלו שמבחינתם אוגוסט אומר שהילדים בחופש מוחלט ואמיתי מה שאומר שהם ממש לא. לגבי הסוג השני: אתם הורים נוראיים! בושו והיכלמו! אין דבר יותר כיף מלהסתובב בים, ילד עייף אחד על הידיים וילדה אחת מתרוצצת בהיפר מטורף (מכמות האנשים שמסביב) שממש מתחנן לניילון נצמד. שניהם דביקים מהקרטיב שנמס עוד לפני שהספקתם לפתוח אותו ומטונפים בנזלת שהשד יודע איך היא לא מתייבשת בחום הזה. בשביל זה לקחתי שבוע חופש מהעבודה?!?

damn

הסוג הראשון יכול להתנחם באבטיח

כי אבטיח, ללא ספק, הוא המרענן הרשמי של כל קיץ. אני זוכר שקראתי פעם שישראל היא צרכנית האבטיח הגדולה בעולם (באחוזים). לא משנה אם זה נכון או לא (לכו לגגל או משהו, אני עייף מדי מלחשוב על אוגוסט), כמעט כולם אוהבים אבטיח.

מידע לא רלוונטי. אבל חשוב

מידע לא רלוונטי. אבל חשוב

לפני כמה ימים נוצר מצב שבו הילדים במיטה, ישנים (תודה לשבעת האלים), המניילנת הייתה בחוץ ,בעיסוקיה ורק אני נותרתי בדד בבית מיותם מקולות צחוק הילדים (ב"צחוק" הכוונה לצרחות פראיות במיוחד, נגינה בגיטרה באופן שסלאש היה מעריך והרס שיטתי של כל מה שלא מנויילן לחפץ כבד).

החלטתי לשבת ולצפות קצת במשחקי הכס ולנשנש לי אבטיח טעים (התמכרות ידועה שלי). מכיוון שאני מאוד חכם וצופה קדימה, האבטיח עמד מחוץ למקרר ולא היה קר בכלל. לא נורא, גם אבטיח פושר זה בסדר. הייתי בקרבי, אכלתי כבר דברים גרועים יותר.

טוב כמעט כמו ניילון נצמד

טוב כמעט כמו ניילון נצמד

אבל אין יותר גרוע ממה שקרה אחר כך

הסיוט הכי גרוע שלי התחיל מיד בסיום החיתוך.
לא מצאתי את זה.
זה לא היה במקום הקבוע שלו, בפריזר. גם לא במדף אחר, או על הדלת. גם לא במקרר. התחלתי לחפש אצל כל החשודים המיידים: ארונות צמודי מקרר וגם כאלו שלא. הכשלון התחיל בהדהודו.
אני מודה, נלחצתי. התחלתי לחשוב מה יגידו האנשים. איך אני, מכל האנשים בעולם, נקלעתי לצרה שכזו?
ומילא מה יגידו החברים והמכרים, מה תגיד המניילנת?!?

איזה מין אבא אני אם אין ניילון נצמד בבית?!?!?!?!?!?

אל תשמחו לאיד (עדיין…)

בסוף הוא היה בארון מעל המיקרו, חבילת החירום שלי.

אחד לנו, אפס לניילון בסיבוב הזה, מה ששם אותנו ביתרון!

מי ינצח כאן?

מי ינצח כאן?

 

3 מחשבות על “על גיהנום, אבטיחים והתממשות סיוטים

  1. הפסקה הראשונה – גאונות צרופה. יש לי עכשיו שבועיים של חומר למחשבה.
    כל מה שבא אח"כ היה צ'ופר מפנק בערגה לאוגוסט הקרב ובא, ולפרק העדכני שממתין לי בסבלנות עד שכל מי שמתחת לגיל 18 יתחפף למיטה.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s