קפה באימונים – קל בקרב! (יומנו של אלוף 8 (וגם 9))

שיטת המקל והגזר היא שיטה ידועה בחינוך ילדים. המקל, כידוע לקוראי הנאמנים, הוא ניילון נצמד. תמיד. אבל הפעם החלטתי לנסות דווקא את הגזר:
"ילדים, נדליק טלוויזיה רק אחרי שהחדרים שלכם מסודרים, צחצחתם שיניים ולבשתם פיג'מות" אני מודיע להם אחרי ארוחת הערב "אני חוזר עוד עשר דקות" אני מוסיף לאחר מחשבה.
אף פעם לא פיקדתי על טירונים, אז יוצא שאני מתאמן עליהם.
אחרי עשר דקות חזרתי והם ישבו מרותקים מול המסך כשהחדרים עדיין בבלאגן, לא בפיג'מות ולא הריח כאילו צחצחו שיניים.
"מה?!?" אני שואג בתדהמה "אבל אמרנו שיש לכם מטלות קודם!"
"אה. הפסקנו להקשיב לך אחרי שאמרת טלוויזיה" באה התשובה (כמובן רק אחרי שכיביתי אותה, שכן אין סיכוי שהם יכולים לעשות משהו מלבד לרייר כשהיא דולקת).

לא יודע מאיפה הם קיבלו את זה

hearכן, ברור שהניילון הנצמד כיכב באותו הערב, על הטלוויזיה, השלט שלה (הפוך לספה – שלא יוכלו ללחוץ) ועל הרמקולים. כל הנושא גרם לי לחשוב על כל הבעיות שאני מוריש להם. הראשונה היא כמובן ההתמכרות המהירה לטלוויזיה, אבל גם לעוד דברים, נגיד חדרי בריחה. היליה עשתה איתי חדר אחד ומאז לא מפסיקה לבקש עוד, בדיוק כמו אבא.

הצרה השנייה היא שמיעה סלקטיבית. כך, בכל אופן אני קורא לזה. המניילנת קוראת לזה בשם אחר לגמרי: "מעופפות כרונית". כשאנחנו יושבים במה שהיא חושבת שהוא ישיבת לוגיסטיקה מורכבת (בתפריט: תכנון למחר, לשבוע הבא, לחורף ולגיוס של ליהו) אני נוטה, מפעם לפעם, להנהן בלי שהבנתי בדיוק על מה.

באופן מפתיע, מספר הפעמים שהמאורע מתרחש שווה לחלוטין למספר הפעמים בהן היא שואלת אותי אם כבר טיפלתי בטסט לרכב/קניות/כתיבת ברכה לחתונה מזדמנת (למה, לעזאזל, היא חושבת שאני יודע לעשות את זה?!?). אתם יכולים לחשוב שאני סתם עוד בן זוג שלא אכפת לו מהבית, ויש מצב שאתם לגמרי צודקים, אבל אני באמת מנסה…

הכל עניין של מוטיבציה

איפה אפי?

איפה אפי?

כמובן שכל נושא הלוגיסטיקה נהיה הרבה יותר מסובך מאז שאייל הצטרף למשפחה. כל נסיעה עם תינוק יונק הופכת למירוץ נגד השעון, רואים את הרופאה יותר מאשר את סבתא, אי אפשר להדליק טלוויזיה בשביל לקבל חצי שעת שקט וצריך למצוא דרך לחלק עצמך ליותר חלקים שכן כל אחד מהם דורש תשומת לב מלאה.

דרך אחת שמצאתי שעוזרת לי היא להאציל סמכויות. כבר מזמן קבענו שאצלנו פיית השיניים מחלקת מטלות ולא מתנות, אז היליה (שבצורה נוחה בדיוק נופלות לה שיניים) משתתפת במאמץ המלחמתי. את ליהו קצת יותר קשה לי לגייס, אבל הוא כזה מאמא'ז בוי שהמניילנת מצליחה להוציא ממנו את המיטב.

באחד מימי שישי הראשונים של אייל עם המשפחה הוחלט להוריד מהבוידעם (איזו מילה נהדרת! חבל שלא יוצא לי להשתמש בה יותר. בוידעם, בוידעם. קסום. יש לכם בוידעם? לנו יש אחד. ענקי. הבוידעם שלנו ממש ממש גדול. אם אתם צריכים להחביא גופה פעם, דברו איתי. אייל גם ידאג להסוואה של הריח. שיוצא מהבוידעם) את כל החפצים שאמורים לעזור לנו לגדל את אייל בבטחה.

עמדתי במרכז הסלון כשהשלל מהבוידעם פזור סביבי: בייביסנס, סלקל, עריסה, מיטה, כל מיני מכשירים חשמליים (שכחתי כבר כמה בטריות תינוק צורך) והכל מפורק לגורמים קטנים מאוד שכן הבוידעם אולי גדול, אבל הפתח שלו קטן. אני אמור לזכור איך מרכיבים הכל?!??

לא כל הזהב נוצץ

צריכים רמז?

צריכים רמז?

הסתכלתי על היליה במבט אבוד וניסינו לטכס עצה. הגאון בגובה מטר וקצת חשבה קצת ואמרה: "הי! זה כמו בחדר בריחה! כשלא ידעתי איך מרכיבים את חתיכות העץ ביחד!"

תוך רבע שעה בסלון עמדו מורכבים כל החפצים, השימושיים יותר ופחות (מי צריך שלושה סלקלים?!?), בסדר מופתי וללא שימוש בניילון נצמד. כל מה שנדרש היה להציב בפנינו אתגר. מי אמר שכל ההתמכרויות רעות?!?

1:0 לנו, ובגדול.

מאז, כל פעם שאני נתקל בבעיה אני מדמיין עצמי בחדר בריחה, משנה את כיוון המחשבה ומוצא את הפתרון. במקרים חמורים אני גם מבקש רמז, לא תמיד היליה מסכימה לתת לי אחד, אבל לא נורא.

חדרי הבריחה של Enigma

מעניין אם שפילברג ניסה להוריד את התמונה הזו מהאינטרנט

מעניין אם שפילברג ניסה להוריד את התמונה הזו מהאינטרנט

והנה לכם ההסבר איך נשבר השיא בשני החדרים (נכון להיום. בחודשיים הקרובים הם פותחים עוד אחד) של חברת Enigma.

החדרים כבר פתוחים לא מעט זמן וזכו למחמאות מוצדקות לחלוטין. שמותיהם (והתמה שלהם, למען האמת) לקוחים מעולמו של יקיר המערכת לשעבר, סטיבן שפילברג, והם : אינדיאנה ג'ונס ופארק היורה. החדרים תוכננו בצורה עיצובית מרשימה, כזו שבא לך רק לעמוד במרכז החדר, להביט מסביב ולהגיד "ואו".

החידות מגוונות ולא פשוטות, כל הזמן דמיינתי את היליה מחלקת לי רמזים וזה עבד מושלם. גם הסינרגיה בין חברי הצוות האלופים עזרה. למרות שהייתה חידה אחת באינדיאנה שמקבלים עליה רמז הרבה לפני שנכנסים לחדר (כן, קיבלנו רמז. אבל כולם מקבלים אותו…) וכלל לא פתרנו אותה.

בכל מקרה, פארק היורה עוקף את אינדיאנה רק במספר נקודות בודדות ואני ממליץ על שניהם בחום. היה כיף. היה עוד יותר כיף לשבור את השיא בשני החדרים באותו הערב. מקווה שהצוות לא יכזיב בחדר השלישי שלהם.

נ.ב

בוידעם.

3 מחשבות על “קפה באימונים – קל בקרב! (יומנו של אלוף 8 (וגם 9))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s