אמא – קווים לדמותו

סיינפלד אמר שלהיות במערכת יחסים זה כמו להיות סטנדאפיסט, אחרי עשר שנים אתה יכול לקרוא לעצמך מתחיל.

זוגיות זה מעניין

כשרווקים, יוצאים המון מהבית (אגב, עדיין עושים את זה? יש מצב שהכל ברשת היום, לא?), פוגשים אנשים, עם חלק מנסים יותר, עם חלק פחות ולבסוף מוצאים מישהו. מבלים המון ביחד, לומדים לגלות איך הוא באמת ולבסוף מחליטים שאותו אנחנו רוצים לעצבן כל החיים.

המבחנים הם אינסופיים: איך אנשים אחרים ישנים, אוכלים, מתנהגים בבוקר, על הכביש או סתם על הספה עם אבטיח. וויל פרל טוען שהמבחן האולטימטיבי הוא לתת מחשב עם מהירות גלישה איטית במיוחד. וכל זה בשביל מה? כדי לבדוק האם אנחנו רוצים להקים משפחה.

זה מוזר, כי ברגע שהילדים מגיעים, כל מערכת היחסים מקבלת תפנית אחרת לגמרי וכל הדברים שהקסימו או הפריעו לנו קודם הופכים ללא רלוונטיים, במקרה הטוב. התקופה היחידה בזוגיות שבה המבחנים אינם נחשבים כלל היא בתקופת ההריון כי מותר להגיד ולעשות הכל ולפטור את הבעיות שנוצרו בתירוץ "הורמונים". מה שלא מגלים לגבר הממוצע זה שההורמונים פשוט הפכו את אשתו לגבר.

הריון – הקסם שבזוגיות בין שני גברים (לרוב)

להלן כמה רגעים בזוגיות, בתקופת ההריון, שאינם לקוחים בהכרח מנסיוני, אלא מהתמרמרות גברית טיפוסית חברתית (שזה שם מפונפן לבירה עם החבר'ה) והם מוכיחים שאשה בהריון היא גבר לכל דבר ועניין:

  • סטייק בארבע לפנות בוקר. כי אין משהו קסום יותר מאשר לעשות את מה שאתה באמת רוצה בדיוק כשאתה רוצה אותו, ולא רק שהיא לא מסתכלת עליך בתדהמה, היא חלק מהעניין! למעשה, אם לא תזדרז היא תאכל גם את שלך.
  • נו…. איך קוראים להוא… ההוא עם הזה? איזה מגניב זה שאתה צריך להתחיל להזכיר לה דברים? כי לפני ההריון היא טרחה להזכיר לך ימי הולדת, נישואין וכיוב' של כל קרובי המשפחה עד הדרגה השלישית ועכשיו אתה צריך לקעקע לה את הקוד לרכב על הגוף. בשלושה מקומות שונים.
  • אוהל גזים. נכון, כבר הפסיק להפתיע אותך שהן נופחות רוח. הגאווה, זה חדש. יש זוגות שעושים תחרויות, מסתבר. מעניין מה מקבל המנצח/ת. גם ריח הרגליים מהווה מקור לא אכזב לתחרויות. וקללות.
  • מטען עודף. מה? לה מותר להעלות כמה קילוגרמים ואתה חייב להסתפק בחסה כדי לשמור על הגזרה? בקטנה, אלו רק עשרה ק"ג, אני מוריד את זה אחר כך. מתי אחר כך? כן. מתישהו.
  • משחקי הכס. נכון, העובר לוחץ לה על השלפוחית, אז היא מבלה הרבה על האסלה. זו סיבה מספיק טובה שלא תוכל להשתקע עם איזה "ספר טוב" ולבלות בחדר הכי חשוב בבית חצי שעה של שקט?!?
  • Sharing is caring. בעקבות הסעיף הקודם, המשחה לטחורים כבר לא בשימושך הפרטי. כנ"ל לגבי התרופות לבחילות וצרבות.
  • טפשת הריון. רוב הנשים חושבות שהבעל שלהן מטומטם. אל תיעלבו לי עכשיו, הן חושבות כך על כל המין הגברי. די בצדק, למען האמת. ההריון זה בדיוק הזמן שלנו להתנקם, מיד אחרי שנתייאש מלחפש אחר משקפי השמש שלה (שבסוף יימצאו במדיח).

אשה בהריון = גבר
מ.ש.ל

השאלה המתבקשת הבאה:
אם רוב הילדים (שהם לא הבכורים) גדלים בשלב זה או אחר עם שני אבות, למה לא נותנים לחד מיניים לאמץ?

הבהרה: לא, המניילנת לא בהריון. מה גם שאף אחד מהסיפורים האלה לא קרו לי, למישהו ממכריי, או למישהו משכניהם. זה הכל מצאתי באינטרנט. אולי אני רק מתחיל בזוגיות, אבל אפילו אני יודע לא להפליל.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s