כמו שקית צ'יטוס שנפתחה שלשום

אבא אחד, בל נזכיר שמות כדי לא להפליל, הלך לסופרמרקט. באחד המעברים הוא פוגש אישה יפה שמחייכת אליו ואומרת:
– "אני חושבת שאתה האבא של אחד הילדים שלי…"
הוא נזכר בפעם היחידה בה לא היה נאמן לאשתו ושואל בחרדה:
– "באמת? את החשפנית ממסיבת הרווקים ההיא עם שולחן הסנוקר, הקצפת והמטאטא?!?" (אשאיר לכם לדמיין את הפרטים).
– "לא… אני המורה של הבן שלך…" להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מי צריך מזל כשיש לו ילדים?

צר לי לבשר לכם, אבל כנראה שזה יהיה הפוסט האחרון בבלוג. לא, לא נמאס לי – נראה שיש לי עוד הרבה מה לספר. לא, אני לא עמוס מדי – למרות שאני בהחלט עמוס. הסיבה פשוטה – אני עומד למות הלילה בחצות כי לא העברתי מייל שרשרת שקיבלתי היום. להמשיך לקרוא

אבא אחד, לא משנה של מי

"אבא, אפשר על הכתפיים?" הוא מתחנן.
"ליהו…" אני מנסה לפנות ללב שלו "… אנחנו בדרך לבית הכנסת אחרי שצמתי כל היום. אני רעב ועייף וחלש. נראה לי שתיאלץ ללכת בכוחות עצמך כל הדרך" (כל מאתיים המטרים שנותרו).
הוא עוצר וחושב קצת.
ממש אפשר לראות שהוא נקרע בין לעשות לי סצנה של העלבות ובכי או לרחם עלי.
"אוף אבא! למה צמת?!?" להמשיך לקרוא

אוסטריה, לשם ובחזרה (סיפורה של משפחה) חלק ד'

השמועה אומרת שאין אדם הזקוק לחופשה יותר מאשר מי שהרגע חזר מאחת. מי שאומר את זה הוא דביל כמו האוסטרים. אין ספק בכלל שהאדם שזקוק ביותר לחופשה הוא זה שנמצא בה כרגע. להמשיך לקרוא

אוסטריה, לשם ובחזרה (סיפורה של משפחה) חלק ג'

אם גם אתם הופתעתם מנימת הכעס על האוסטרים ששזורה לה בפוסטים, זה רק בגלל שלא הייתם שם. מדינה מדהימה אבל האנשים כל כך מוזרים. מה אפשר לצפות מעם שמעולם לא נכבש? איך שמגיע אויב לפתחם הם נכנעים לו ומספחים את עצמם. להמשיך לקרוא