עשרה סרטים על אבהות

ישנן אלפי בדיחות על הארנב, אחת מהן בעלת משמעות מיוחדת:
הארנב (כנקמה על סיפור קודם שהיה לו עם האריה) אורב מחוץ לבית של האריה והלביאה ומחכה שההורים ילכו לעבודה. ברגע שהשטח פנוי הוא פורץ הביתה ומתחיל להתעלל בכפירים: פורע את הרעמה, קושר להם את הזנבות אחד לשני, מכבה את הראוטר, אומר: "אני אדפוק את אמא שלכם, אני אדפוק את אמא שלכם" ובורח. כשהלביאה חוזרת הביתה הגורים עצבניים, מייבבים ומפוחדים (ופרועים. וקשורים זה לזה. ובלי אינטרנט, רחמנא ליצלן!). למחרת הלביאה יוצאת מהבית ומחכה שהארנב יפרוץ פנימה ככה שבדיוק כשהוא מנתק את הממיר מהחשמל (ואז הם צריכים לחכות עשרים שניות, המסכנים) הלביאה מופיעה בפתח הבית בציפורניים שלופות ועיניים רושפות. המרדף מתחיל והארנב מספיק לחמוק דרך החלון הקטן שמעל השיש במטבח. הלביאה, שעדיין לא נפטרה מכל משקל הלידה, נתקעת בחלון בנסיון לתפוס אותו. אז הוא חוזר דרך הדלת הראשית ומבצע בה את זממו. להמשיך לקרוא

המדריך לפליאוליסט הזרקן

נו, יופי.
אז שמעתם שיש איזה טרנד קולינרי חדש, כזה שמאפשר לכם לאכול המון בשר ולרזות תוך כדי, לא תלכו על זה?

קודם כל, זה לא טרנד, לא דיאטה והכי חשוב, לא פשוט. כמו כל דת שמכבדת את עצמה, הפליאוליתים קוראים לזה דרך חיים ולמרבה הפלא, זה אכן כך. להמשיך לקרוא

סינדרל מפנטז על מלון בוטיק בצפון

הפעם המניילנת המרשעת הגזימה לגמרי:
"אני יוצאת לחופשה קצרה בבית החולים שבסיומה אחזור עם שובה נוסף עבורך. אתה צריך להסיע אותי לבית החולים שכן הצירים לא מאפשרים לי לנהוג, להיות לצידי בזמן הלידה ואחריה ולספק את כל גחמותיי"
"ו…. מה עם שני השובים המקוריים?" שאל סינדרל מתוך תקווה שהמניילנת קימבנה להם אסיר חלופי.
"אה, כן. אתה צריך לטפל גם בהם באותו הזמן. ובשומרת הראש על ארבע האימתנית שלהם." המוזיקה של משימה בלתי אפשרית התחילה לזמזם אי שם בירכתי מוחו של סינדרל. להמשיך לקרוא

5 סרטים שממש לא צריך לראות ו5 סרטים אישיים (רשומה 5 מתוך 5)

"אני לא שונא אנשים. אני פשוט מרגיש טוב יותר כשהם לא מסביבי." (צ'ארלס בוקובסקי)

אהבה ושנאה נחשבים לרגשות מנוגדים, שזה מוזר, כי היעדר אחד לא בהכרח מעיד שהשני קיים. אלא אם אתה אוהד כדורגל. עכשיו, כשהרשימה כמעט מוכנה, אפשר לצלול עמוק לתוך ראשי ולשלוף משם כמה סרטים שייצרו בי את הרגשות הללו. אז אולי תבינו למה אחרי שאנשים מכירים אותי טוב יותר, הם אוהבים אותי או רוצים לרצוח אותי. לפעמים שניהם. להמשיך לקרוא

10 סרטים ש(כמעט)חשוב לראות (רשומה 4 מתוך 5)

"החטאתי מעל 9000 זריקות בקריירה שלי. הפסדתי כמעט 300 משחקים. ב-26 הזדמנויות סמכו עלי לקחת את הזריקה המכרעת במשחק…ופספסתי. נכשלתי שוב ושוב ושוב בחיי, וזו בדיוק הסיבה להצלחתי." (מייקל ג'ורדן)

בתקופת המלחמה הקרה רוסיה וארה"ב שלחו את קבוצות ההוקי שלהן לתחרות, מכיוון שאינטרנט לא היה הקבוצה הסובייטית נאלצה לספר על הפסדה במברק וזה מה שכתבו: " אנחנו הגענו למקום שני. האמריקאים מקום אחד לפני האחרון." להמשיך לקרוא

10 סרטים חשובים למשקיענים (רשומה 3 מתוך 5)

אין פקקי תנועה לאורך האקסטרה מייל (רוג'ר סטאובך, שחקן NFL לשעבר. הי, קוראים לו גם קפטן אמריקה!)

כמו שכל חובב קולנוע יודע, תרגומים הם דבר בעייתי. המשפט הזה של סטאובך, לדוגמה, עובד הרבה יותר טוב בשפה שבה המושג "אקסטרה מייל" אשכרה קיים.
שמות הסרטים בארץ זוכים לתרגומים מחפירים. כמו בצבא,בו כל פריט אפסנאות זוכה לאזרחות זרה (מיטה צרפתית, מעיל אמריקאי, נעליים גרמניות) כך שמות הסרטים זוכים לתארים מפוצצים (קטלני, גורלי), שלא לדבר על כל ה"מת ל…" שמסתובבים חופשי בשטח. להמשיך לקרוא

10 סרטים ש(ל במאים ש)חשוב לראות (רשומה 2 מתוך 5)

על מנת לקבל נקודת מבט על חשיבות האדם, חייב כל אדם לגדל כלב וחתול. כלב שיעריץ אותו ויעשה כדברו, וחתול שיתעלם ממנו (דרק ברוס. אין לכם מושג מי זה, נכון? גם לי לא).

במאים לא צריכים חתולים או כלבים, יש להם את צוות ההפקה. למעשה, היצ'קוק טען שיש להתייחס לשחקנים כמו אל חיות, אבל עוד נחזור אליו בהמשך. האדם החשוב ביותר על הסט הוא הבמאי (למרות מה ששחקנים מסויימים עם הטריילרים הענקיים שלהם חושבים) ואת כמות הבמאים הממש טובים ניתן לספור בשתי ידיים של אדם בריא (שאיננו חייל הנדסה קרבית). להמשיך לקרוא

10 סרטים שחייבים לראות (רשומה 1 מתוך 5)

"צר עולמי כעולם נמלה" (רחל בלובשטיין סלע (הב' הראשונה דגושה, השנייה לא. תודו שלא ידעתם את זה).

הרבה פעמים, כשאני מדבר עם אנשים, העולם האסוציטיבי שלי ישר משליך סצנות מהקולנוע לשיחה. הרבה פעמים, התגובה שאני זוכה לה היא "על מה, בשם חרב הגינזו הקסומה של זריזי, אתה מדבר?!?" ואז אני צריך להתחיל להסביר מאיזה סרט מגיע הרפרנס ואיך הוא קשור בכלל. להמשיך לקרוא

יש לי אישור (ל)רפואי!

שנתיים לבלוג.
שנתיים בהן היליה הפכה מאישה קטנה לאישה קצת יותר גדולה בכיתה א', מה שאומר מלא שיעורי בית ושעדיין אין לי מושג למה צריך קובוץ ושורוק. שנתיים בהן ליהו הפך מילדון מברבר לילד מדבר שלא שותק ומפליל אותי בכל הזדמנות. שנתיים בהן פסטה הצטרפה אלינו (כאילו, כשהיא לא בורחת), עברנו לא מעט חוויות והמון ניילון נצמד. להמשיך לקרוא

יומנו של אלוף (4? לא בדיוק…)

לא, לא שברתי עוד שיא בחדרי בריחה (למרות שהנושא בדיונים ויש סיכוי שיהיה עדכון בהמשך), הפעם אני מגדיר עצמי כאלוף מסיבה אחרת לגמרי. כזכור, כדי שאוכל לצפות ב"שמונת השנואים" של יקיר המערכת טרנטינו, היה צורך בחבר שהגיע לביקור מחו"ל. מה שחסכתי מכם, קוראי היקרים (הי, אמא! מה נשמע? כן, אנחנו באים לארוחת ערב בשישי), הוא שהיה צורך להמתין עוד קצת ליקיר המערכת הנוסף, דדפול.  להמשיך לקרוא