סינדרל מכה שנית

הפעם סינדרל היה מוכן. מהרגע שהמניילנת המרשעת (לא באמת…) הודיעה שהיא טסה לנפוש קצת הוא הפעיל את כל המנגנונים האפשריים לעזרתו. התכנית הייתה מורכבת וכללה כמה שלבים. סינדרל היה מוכן ומזומן להתעמת עם שוביו ושהפעם ידו תהיה על העליונה. תהיו מופתעים לשמוע על התכנית שלו ועל כך שהיא עבדה. להמשיך לקרוא

כשהחיסונים לא עוזרים

ליהודי אחד נגנבו האופניים. כמו כל אדם אחר במצבו, הוא הלך להתייעץ עם הרבי. לאחרון היה רעיון מעניין: "בשבת, בוא לבית הכנסת וכשאקריא את עשרת הדברות, פנה לכיוון הקהל. מי שיוריד את הראש כשאגיע ל"לא תגנוב" הוא הגנב!"
בשבת הרבי הקריא את פרשת השבוע ואז את עשרת הדברות ועד סוף התפילות, הוא כבר לא ראה את היהודי ההוא. בשבת לאחר מכן שאל אותו הרבי מה קרה.
"אה, כשהגעת ל"לא תנאף" נזכרתי היכן האופניים…" להמשיך לקרוא

כאן מרביצים בכיף

היה היה פעם יהודי אחד שנתקע על אי בודד. בחלוף עשר שנים שם הוא חולץ וחזר לציביליזציה. אחרי כל הראיונות, הספיישלים ותוכנית הריאליטי בהנחייתו לקחו אותו בחזרה לאי לעוד קצת רייטינג. הוא עשה להם את הסיור: "כאן נסחפתי לחוף, זו המערה שישנתי בה בלילה הראשון, שם בניתי את הבקתה שלי, את השירותים ואת בית הכנסת…."
הוא לקח את הצוות במעלה ההר והראה להם היכן נלחם בקופים על פירות, היכן התחבא מהדוב ואיפה הרג את הנחש. "… כאן למעלה בניתי ערסל וישנתי בו בקיץ, כאן בניתי סוג של מקרר ושם בית כנסת".
"למה אתה צריך עוד בית כנסת?" שאלו אותו
"אה, בבית הכנסת ההוא כף רגלי לא תדרוך!" השיב בגאווה. להמשיך לקרוא

איך אתם שולחים את הילדים למסגרות בבוקר?

כולנו יודעים שיש מקום מיוחד בגיהינום ששמור להורים ששולחים את הילד שלהם לגן עם חום (ברור שאחרי נורופן. הם לא עד כדי כך טיפשים). ממש לידם יש מקום לאלו שמספימים את הוואטספ ולאלו שאשכרה יודעים את השמות של שאר הילדים בגן (אל תתנו לי להתחיל לדבר על אלו שגם יודעים את שמות כל ההורים). אבל אלו ששולחים את הילדים מתוקתקים, בבגדים מגוהצים, עם תסרוקת מרשימה וארוחת עשר/צהריים שלא הייתה מביישת את שף שגב משה הם אלו שצריך להיזהר מהם. להמשיך לקרוא

תינוק עם מערכת חיסונית חלשה? יש מה לעשות! (כאילו, מלבד לבכות)

סופרמן ובאטמן מסתובבים להם על גגות העיר, מבכים על הסרט הנורא שעשו להם ומתקשקשים כמו שרק שני סופר גיבורים יכולים (נכון, הדבר היחיד שסופר בבאטמן הוא הכסף, אבל תודו שזה כוח על די מגניב…).
סופרמן מספר לבאטמן שלפני כמה ימים הוא טס להנאתו ולפתע קלט את וונדר וומן מתעופפת מתחתיו. הוא החליט לעשות את תרגיל ה"דיו דיו" הידוע, בו גיבור על מתיישב על גבו של גיבור על אחר (אל תשאלו אותי למה. זה בטח מין קטע כזה של גיבורי על).
"נו?" התעניין באטמן "היא הופתעה?"
"לא כל כך" הגיעה התשובה "אבל דנידין נבהל הרבה יותר" להמשיך לקרוא

סינדרל מפנטז על מלון בוטיק בצפון

הפעם המניילנת המרשעת הגזימה לגמרי:
"אני יוצאת לחופשה קצרה בבית החולים שבסיומה אחזור עם שובה נוסף עבורך. אתה צריך להסיע אותי לבית החולים שכן הצירים לא מאפשרים לי לנהוג, להיות לצידי בזמן הלידה ואחריה ולספק את כל גחמותיי"
"ו…. מה עם שני השובים המקוריים?" שאל סינדרל מתוך תקווה שהמניילנת קימבנה להם אסיר חלופי.
"אה, כן. אתה צריך לטפל גם בהם באותו הזמן. ובשומרת הראש על ארבע האימתנית שלהם." המוזיקה של משימה בלתי אפשרית התחילה לזמזם אי שם בירכתי מוחו של סינדרל. להמשיך לקרוא

המדריך החלקי להריון הגברי

אזהרה: זהו אולי הפוסט עם מספר ההכללות הרב ביותר שלי ואלו ההכללות הגרועות ביותר הקיימות (על סמך מגדר). יחד עם זאת, אני חושב שהצלחתי להעליב את שני המינים במידה שווה. אם מישהו בכל זאת מוצא עצמו נפגע, הוא מוזמן לפנות למחלקת קבילות הציבור והם כבר יגידו לו שייפתח חוש הומור.

מזל טוב גבר! אתם בהריון! לפני שאתה מוציא את הקונפטי, אל תשכח שהאבולוציה מלאה בשכמוך ורובם אפילו לא שמעו על מחממי מגבונים. מאז שהיו שני קווים על המקל הקטן ההוא התחיל המירוץ לאבהותך ולהפיכתך מבן הזוג של המלכה לסתם עוד עבד. קודם כל, אתם לא בהריון, היא בהריון. אין מה לעשות, טכנולוגית, אנחנו עדיין לא לגמרי שם. שנית, לרופאים ולנשים יש איזו מין שיטה לא ברורה לספור את התקדמות ההריון בשבועות. אתה לא צריך להבין בזה, או לספור ככה. אין בזה שום הגיון. החודש הראשון הוא שישה שבועות ומשם זה רק מסתבך. המקסימום שמותר לך לספור בו הוא חודשים.  להמשיך לקרוא

מכירים את זה כשהילדים מסגירים אתכם?

"אבא, אפשר?"
היא מפנה אלי את מבט ה"בבקשהבבקשהבבקשה" יחד עם הרחבת העיניים המתבקשת. שילוב שעוד לא נולד האדם שיעמוד בפניו. אני עושה עצמי מתלבט, למרות שברור לשנינו שאין סיכוי שאסרב לה. היא עמדה בשיאה של חומה שהתנשאה לגובה של כשלושה מטרים מעל ראשי והתחננה שאתפוס אותה. להמשיך לקרוא

איך צובעים את הבית עם הילדים בשלושה שלבים פשוטים

לפני כשבועיים חזרנו הביתה עם ליהו מהשד יודע איפה כשאנחנו עמוסים בקניות, תיקים ודברים שהמניילנת נזכרה שהיא לא צריכה יותר ברכב שלה. ליהו מיד החל לצעוד לכיוון הבית כשקראנו לו לשוב לרכב ולקחת איתו משהו כדי שלא נצטרך לעשות יותר מנגלה אחת. למרבה הפלא, הוא סב על עקביו ונאות לקחת איזו שקית קטנה שלא חסכה לנו מסעות פריקה, אבל העיקר הכוונה, לא?

כשהתרחק מאיתנו לכיוון הבית עם השקית המיניאטורית והכמעט ריקה שהוטל עליו לסחוב, תוך שהמניילנת מעמיסה עלי מצרכים, בגדים, גלגל רזרבי, עז הרים ופסנתר כנף שמענו אותו שר לעצמו: "עבדים היינו, עבדים…." להמשיך לקרוא

מי חמוד של אבא?

אפשר להגיד הרבה דברים בגנות הווטסאפ של הגן, אבל שימוש אחד חיובי יש לו.
מפעם לפעם, הורה שלא מנהל את הזמן שלו בחוכמה שולח הודעה בקבוצה בסגנון "הי כולם, אני טיפ'לה מאחר/ת יש מצב שמישהו ישאר כמה דקות עם חמודי/אופל/רהב/דני דנון?" הבעיה היחידה שלי בנושא היא שיחת הטלפון בסביבות שמונה בערב, כשהם מתקשרים לשאול מתי אני בא לקחת את הילדים שלי בחזרה. להמשיך לקרוא