כמו שקית צ'יטוס שנפתחה שלשום

אבא אחד, בל נזכיר שמות כדי לא להפליל, הלך לסופרמרקט. באחד המעברים הוא פוגש אישה יפה שמחייכת אליו ואומרת:
– "אני חושבת שאתה האבא של אחד הילדים שלי…"
הוא נזכר בפעם היחידה בה לא היה נאמן לאשתו ושואל בחרדה:
– "באמת? את החשפנית ממסיבת הרווקים ההיא עם שולחן הסנוקר, הקצפת והמטאטא?!?" (אשאיר לכם לדמיין את הפרטים).
– "לא… אני המורה של הבן שלך…" להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מי צריך מזל כשיש לו ילדים?

צר לי לבשר לכם, אבל כנראה שזה יהיה הפוסט האחרון בבלוג. לא, לא נמאס לי – נראה שיש לי עוד הרבה מה לספר. לא, אני לא עמוס מדי – למרות שאני בהחלט עמוס. הסיבה פשוטה – אני עומד למות הלילה בחצות כי לא העברתי מייל שרשרת שקיבלתי היום. להמשיך לקרוא

אבא אחד, לא משנה של מי

"אבא, אפשר על הכתפיים?" הוא מתחנן.
"ליהו…" אני מנסה לפנות ללב שלו "… אנחנו בדרך לבית הכנסת אחרי שצמתי כל היום. אני רעב ועייף וחלש. נראה לי שתיאלץ ללכת בכוחות עצמך כל הדרך" (כל מאתיים המטרים שנותרו).
הוא עוצר וחושב קצת.
ממש אפשר לראות שהוא נקרע בין לעשות לי סצנה של העלבות ובכי או לרחם עלי.
"אוף אבא! למה צמת?!?" להמשיך לקרוא

אוסטריה, לשם ובחזרה (סיפורה של משפחה) חלק ג'

אם גם אתם הופתעתם מנימת הכעס על האוסטרים ששזורה לה בפוסטים, זה רק בגלל שלא הייתם שם. מדינה מדהימה אבל האנשים כל כך מוזרים. מה אפשר לצפות מעם שמעולם לא נכבש? איך שמגיע אויב לפתחם הם נכנעים לו ומספחים את עצמם. להמשיך לקרוא

אוסטריה, לשם ובחזרה (סיפורה של משפחה) חלק ב'

למיטב זכרוני, אסור לצחוק על בלונדיניות באוסטריה. ברצינות, איזה חוק שם. כולנו השתדלנו לא לספר בדיחות בלונדיניות שם (בעיקר היליה, יש לה כמה מהן), כי לא רצינו שהבלונדיניות יעלבו ויתדרדרו לטרור. אני עדיין רציני, זו הסיבה שנתנו לחוק. להמשיך לקרוא

אוסטריה, לשם ובחזרה (סיפורה של משפחה) חלק א'

פעם, לפני הרבה שנים, בעודי מתפקד כבארמן פעיל יצא לי לשרת איזו תיירת מאוסטריה. היא הגיעה בערב אחד, מתישהו בנובמבר, ממש בתחילת שעות הפעילות. המקום היה ריק ויצא לנו להתקשקש קצת. אחרי החלפת הרשמים הסטנדרטית (מאיפה את? היית בים? ובירושלים? באמת, בכותל? איך היה הקיר שלנו?) היא התפנתה להשתאות על המחסור החמור בלקוחות בפאב. לקח לי כמה דקות להסביר לה שבארץ יוצאים מאוחר ומשום מה שש בערב איננה שעה לגיטימית לבירה. "חוץ מזה" הוספתי "עכשיו חורף".

-"דיס איז ווינטר?!?!" היא שאלה בתדהמה. להמשיך לקרוא

על חתונות, פרחים, קנאה וזכרון

כולם מכירים את הסיפור על האבא ההוא שמתקשר לבן שלו: "בני, רציתי לאחל המון מזל טוב לכבוד היום המאושר בחייך!"
-"אבא" עונה הבן "תודה, אבל החתונה מחר…"
-"אני יודע…" להמשיך לקרוא