אבא, אני לא מרגיש/ה טוב

לאחרונה החלפתי קידומת והגעתי, יש שיאמרו בנס, לגיל ארבעים. אין בזה שום דבר מיוחד, כולם עושים זאת, רק שעם הגיל מגיעות כמה תכונות נלוות. אני כלל לא בטוח אילו מהתכונות הללו קשורות לגיל ואילו לאבהות בת עשר השנים שלי…
לדוגמה: מיץ אשכוליות. ממש אוהב עכשיו מיץ אשכוליות. יוצא מנקודת הנחה שאם לא אוהב סודה עד גיל חמישים, זה כבר לא יקרה. נניח והאשכוליות הן בגלל הגיל, מה לגבי לכבות אורות בבית ולכעוס על כך שאני היחיד שעושה זאת? מניח שזאת האבהות. על הכרס, היציאות שלי והניחוחות שלהן לא נדון כאן, אבל אני מאשים את ההורות ודיאטת החבלים שלה. השרירים הכואבים מפעילות גופנית כלשהי, פשוטה ככל שתהיה, זה הגיל, כמו גם האנחות כשמתיישבים (וגם כשקמים). שיער לבן – הילדים! בוודאות!! איטיות התגובה גם נובעת מהגיל ובדיוק עליה רציתי לדבר היום. להמשיך לקרוא

מעשה בשטיח

מכירים את הקטע הזה שיש לכם צלקת במצח, פנס בעין ושפה נפוחה ומדממת, אתם מסתובבים עם משהו שנראה כמו גופה ארוזה בשטיח ונשרכים אחרי ילדה קטנה?
אה, ובכניסה לבית הספר שלה, השומר (מסיבות מובנות לחלוטין) מסרב לתת לכם להיכנס עד שהיא עושה לו את הסימן המבטל הזה עם היד שאומר "אה, הוא? הוא לא מזיק, תכניס אותו, הוא איתי"? להמשיך לקרוא

יומנו של טרוט

בעיקרון רציתי לחלוק איתכם תובנות של הורה לילד שלישי (אם תינוק מבקש את בועות הסבון לוודא שהמכסה מוברג כיאות, אם התינוק משתנק מפנים אותו לכיוון שבו הפליטה בקשת תגרום הכי מעט נזק סביבתי גם אם זה אומר לכיוון האחים הגדולים שלו ומה שאתם לא עושים אל תתנו לו את הטלפון שלכם. כאלה), אבל הימים האחרונים, ובעיקר הלילות, הוכיחו לי שהנסיון שלי לא שווה דבר. להמשיך לקרוא

אל תאמינו לילדים שלכם!

-"מה קרה?" האחות שואלת אותי במבט מודאג. זה נובע מכך שאני נכנס למוקד החירום נושא את ליהו המייבב בזרועותי. כנראה החוש האימהי שלה עובד שעות נוספות.
-"לא ברור…" אני מתנצל  "אולי הוא פרק את הכתף. הא לא נותן לאף אחד לגעת בו מרוב כאבים". מאיפה לה לדעת שהילד היפוכונדר ושכל בעיה שלו נפתרת בעזרת פלסטר?
אבל אולי כדאי שנתחיל מההתחלה… להמשיך לקרוא

סינדרל מכה שנית

הפעם סינדרל היה מוכן. מהרגע שהמניילנת המרשעת (לא באמת…) הודיעה שהיא טסה לנפוש קצת הוא הפעיל את כל המנגנונים האפשריים לעזרתו. התכנית הייתה מורכבת וכללה כמה שלבים. סינדרל היה מוכן ומזומן להתעמת עם שוביו ושהפעם ידו תהיה על העליונה. תהיו מופתעים לשמוע על התכנית שלו ועל כך שהיא עבדה. להמשיך לקרוא

לא נולדתי עייף, נולדו לי ילדים (יומנו של אלוף 12)

מצב הכנרת לא מדאיג את היליה. גם העובדה שעור הידיים שלה מתקמט והופך למין עיסה לא ברורה של תווי אצבעות (מה שהילדים קוראים לו בחיבה: "עור של זקנה". סבתא, שימי לב, בחיבה. הם לא, אני חוזר, הם לא קראו לך זקנה) לא גורמת לקמטים במצחה. הטיעון היחיד, אחרי שנה של נסיונות, שמצליח להוציא אותה מהאמבטיה הוא: "את מבזבזת את המים ובכך גם כסף". להמשיך לקרוא

כשהחיסונים לא עוזרים

ליהודי אחד נגנבו האופניים. כמו כל אדם אחר במצבו, הוא הלך להתייעץ עם הרבי. לאחרון היה רעיון מעניין: "בשבת, בוא לבית הכנסת וכשאקריא את עשרת הדברות, פנה לכיוון הקהל. מי שיוריד את הראש כשאגיע ל"לא תגנוב" הוא הגנב!"
בשבת הרבי הקריא את פרשת השבוע ואז את עשרת הדברות ועד סוף התפילות, הוא כבר לא ראה את היהודי ההוא. בשבת לאחר מכן שאל אותו הרבי מה קרה.
"אה, כשהגעת ל"לא תנאף" נזכרתי היכן האופניים…" להמשיך לקרוא

#יותר_מבוכריס, לא מה שחשבתם

בשלהי האינתיפאדה השנייה מצאתי עצמי בעמדת שמירה בהרי ירושלים עם עוד כמה חבר'ה. היה קר ונדמה שהחילוף שלנו לא יגיע לעולם, אז העברנו את הזמן בסיפורי "דפוק" (כמה זמן ישבת בכלא ולמה). אחד החיילים ציין שיש לו 24 ימים ברזומה כי התעורר באמצע הלילה להטיל את מימיו והיה כל כך הפוך שמצא עצמו משקה איזו ערוגה סמוכה. המ"פ עבר לפתע לידו, בהה בו במשך כמה שניות והמשיך הלאה. למחרת הוא נשפט והלך לכלא. הסתבר שבערוגה המדוברת המ"פ טיפח שיחי נענע לטובת תה בבוקר…
"ועל זה הוא שלח אותך לכלא?!?" הופתעתי "על להשתין באמצע הלילה??!!?? איזו מין עילה זו?"
"לא" הוא ענה "נשפטתי על ניסיון לרצח המ"פ". להמשיך לקרוא

איך אתם שולחים את הילדים למסגרות בבוקר?

כולנו יודעים שיש מקום מיוחד בגיהינום ששמור להורים ששולחים את הילד שלהם לגן עם חום (ברור שאחרי נורופן. הם לא עד כדי כך טיפשים). ממש לידם יש מקום לאלו שמספימים את הוואטספ ולאלו שאשכרה יודעים את השמות של שאר הילדים בגן (אל תתנו לי להתחיל לדבר על אלו שגם יודעים את שמות כל ההורים). אבל אלו ששולחים את הילדים מתוקתקים, בבגדים מגוהצים, עם תסרוקת מרשימה וארוחת עשר/צהריים שלא הייתה מביישת את שף שגב משה הם אלו שצריך להיזהר מהם. להמשיך לקרוא

מדריך השינה לילדים קטנים

אין על חופשות, ממלאות המצברים האולטימטיביות. אני לא מדבר על חופשות האקסטרים שכוללות סקי, קפיצה ממסוקים, שיט מפרשיות וטיול של שלושה ימים הכולל לינה בשטח, אלא על הצימר הקטן, או בית המלון שבו נשלים שעות שינה, נדבר קצת, נרענן את הזוגיות ועוד כל מיני שטויות שהורים טריים חושבים שיתממשו כשהם ייצאו לנופש עם תינוקת בת ארבעה חודשים. להמשיך לקרוא