אבא, אני לא מרגיש/ה טוב

לאחרונה החלפתי קידומת והגעתי, יש שיאמרו בנס, לגיל ארבעים. אין בזה שום דבר מיוחד, כולם עושים זאת, רק שעם הגיל מגיעות כמה תכונות נלוות. אני כלל לא בטוח אילו מהתכונות הללו קשורות לגיל ואילו לאבהות בת עשר השנים שלי…
לדוגמה: מיץ אשכוליות. ממש אוהב עכשיו מיץ אשכוליות. יוצא מנקודת הנחה שאם לא אוהב סודה עד גיל חמישים, זה כבר לא יקרה. נניח והאשכוליות הן בגלל הגיל, מה לגבי לכבות אורות בבית ולכעוס על כך שאני היחיד שעושה זאת? מניח שזאת האבהות. על הכרס, היציאות שלי והניחוחות שלהן לא נדון כאן, אבל אני מאשים את ההורות ודיאטת החבלים שלה. השרירים הכואבים מפעילות גופנית כלשהי, פשוטה ככל שתהיה, זה הגיל, כמו גם האנחות כשמתיישבים (וגם כשקמים). שיער לבן – הילדים! בוודאות!! איטיות התגובה גם נובעת מהגיל ובדיוק עליה רציתי לדבר היום. להמשיך לקרוא

לעולם אל תשוויצו בכלבים וילדים


כלבים מאולפים תמיד הדהימו את העולם, החל מלייקה, הכלבה האסטרונאוטית, דרך רין טין טין, כוכב הקולנוע, ועד עזית הצנחנית. אף אחד לא היה מרשים כמו הכלב שראיתי באיזה קרנבל בזמן טיול באירופה: הוא ידע לספור, לחשב חזקות, לצעוד בקו ישר עם ספל תה על האף ועוד מגוון דברים שמעולם לא הצלחתי לגרום לילדים שלי לעשות.  כשראיתי אותו רוקד על קופסת שימורים קטנה כבר הייתי בהלם מוחלט עד שהוא בעט בקופסה, הפך אותה, השתין על הנר שבער מתחתיה והוכיח את המשפט האלמותי מהכותרת. להמשיך לקרוא

כמו שקית צ'יטוס שנפתחה שלשום

אבא אחד, בל נזכיר שמות כדי לא להפליל, הלך לסופרמרקט. באחד המעברים הוא פוגש אישה יפה שמחייכת אליו ואומרת:
– "אני חושבת שאתה האבא של אחד הילדים שלי…"
הוא נזכר בפעם היחידה בה לא היה נאמן לאשתו ושואל בחרדה:
– "באמת? את החשפנית ממסיבת הרווקים ההיא עם שולחן הסנוקר, הקצפת והמטאטא?!?" (אשאיר לכם לדמיין את הפרטים).
– "לא… אני המורה של הבן שלך…" להמשיך לקרוא

מי צריך מזל כשיש לו ילדים?

צר לי לבשר לכם, אבל כנראה שזה יהיה הפוסט האחרון בבלוג. לא, לא נמאס לי – נראה שיש לי עוד הרבה מה לספר. לא, אני לא עמוס מדי – למרות שאני בהחלט עמוס. הסיבה פשוטה – אני עומד למות הלילה בחצות כי לא העברתי מייל שרשרת שקיבלתי היום. להמשיך לקרוא

יומנו של טרוט

בעיקרון רציתי לחלוק איתכם תובנות של הורה לילד שלישי (אם תינוק מבקש את בועות הסבון לוודא שהמכסה מוברג כיאות, אם התינוק משתנק מפנים אותו לכיוון שבו הפליטה בקשת תגרום הכי מעט נזק סביבתי גם אם זה אומר לכיוון האחים הגדולים שלו ומה שאתם לא עושים אל תתנו לו את הטלפון שלכם. כאלה), אבל הימים האחרונים, ובעיקר הלילות, הוכיחו לי שהנסיון שלי לא שווה דבר. להמשיך לקרוא

על פסח, לחם טחינה (עם מתכון!) וצרות אחרות

שאלתי את ליהו מה לימדו אותם בגן על יציאת מצרים:
"קודם משה שלח לפרעה הודעה בטלפון שייתן להם ללכת ואז פרעה לא הסכים, אז משה אסף כמה חבר'ה והם נתנו לפרעה מכות ואז בני ישראל ברחו בלילה. הם רצו ורצו עד שהגיעו לים, שם הם בנו גשר גדול כדי לחצות וכשהמצרים ניסו לעבור על הגשר אחריהם הם חתכו את החבלים וכל המצרים נפלו לים".
"אתה בטוח שזה מה שלימדו אותך?" שאלתי, נדהם.
"לאאאאאאא…." ענה הפרחח "אבל היית צריך לשמוע אילו רעיונות מוזרים היו לגננת על מה שהלך שם"

להמשיך לקרוא

אל תאמינו לילדים שלכם!

-"מה קרה?" האחות שואלת אותי במבט מודאג. זה נובע מכך שאני נכנס למוקד החירום נושא את ליהו המייבב בזרועותי. כנראה החוש האימהי שלה עובד שעות נוספות.
-"לא ברור…" אני מתנצל  "אולי הוא פרק את הכתף. הא לא נותן לאף אחד לגעת בו מרוב כאבים". מאיפה לה לדעת שהילד היפוכונדר ושכל בעיה שלו נפתרת בעזרת פלסטר?
אבל אולי כדאי שנתחיל מההתחלה… להמשיך לקרוא

סינדרל מכה שנית

הפעם סינדרל היה מוכן. מהרגע שהמניילנת המרשעת (לא באמת…) הודיעה שהיא טסה לנפוש קצת הוא הפעיל את כל המנגנונים האפשריים לעזרתו. התכנית הייתה מורכבת וכללה כמה שלבים. סינדרל היה מוכן ומזומן להתעמת עם שוביו ושהפעם ידו תהיה על העליונה. תהיו מופתעים לשמוע על התכנית שלו ועל כך שהיא עבדה. להמשיך לקרוא

הילדים שלכם מפותחים מספיק?

אני זוכר את הרגע המביך ההוא כאילו היה אתמול ולא לפני חמש שנים. עמדתי וניסיתי לעודד את היליה (אז בת שנתיים) בכוח המחשבה על מנת שתגיע לתשובה הנכונה. מולנו, מאיימת, ישבה האחות האימתנית של טיפת חלב, שאלתה עדיין תלויה באוויר. או אז גיליתי, שלצערי אינני ניחן ביכולת הטלפתיה. להמשיך לקרוא

כשהחיסונים לא עוזרים

ליהודי אחד נגנבו האופניים. כמו כל אדם אחר במצבו, הוא הלך להתייעץ עם הרבי. לאחרון היה רעיון מעניין: "בשבת, בוא לבית הכנסת וכשאקריא את עשרת הדברות, פנה לכיוון הקהל. מי שיוריד את הראש כשאגיע ל"לא תגנוב" הוא הגנב!"
בשבת הרבי הקריא את פרשת השבוע ואז את עשרת הדברות ועד סוף התפילות, הוא כבר לא ראה את היהודי ההוא. בשבת לאחר מכן שאל אותו הרבי מה קרה.
"אה, כשהגעת ל"לא תנאף" נזכרתי היכן האופניים…" להמשיך לקרוא