מעשה בשטיח

מכירים את הקטע הזה שיש לכם צלקת במצח, פנס בעין ושפה נפוחה ומדממת, אתם מסתובבים עם משהו שנראה כמו גופה ארוזה בשטיח ונשרכים אחרי ילדה קטנה?
אה, ובכניסה לבית הספר שלה, השומר (מסיבות מובנות לחלוטין) מסרב לתת לכם להיכנס עד שהיא עושה לו את הסימן המבטל הזה עם היד שאומר "אה, הוא? הוא לא מזיק, תכניס אותו, הוא איתי"? להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

על זוגיות, זיכרון וזכאות

אחד מגיע לרופא השניים ושואל:
"תגיד, כמה זה עקירה?"
"1000 ש"ח" מגיעה התשובה במהירות.
"זה טיפה יקר… אפשר להוזיל איכשהו?"
"אני יכול לעשות בלי הרדמה, זה מוריד איזה 200 ש"ח מהמחיר"
"עדיין יקר…"
הרופא מנסה לעזור: "אני יכול לעשות את זה עם הכלים הישנים שלי. בלי לחטא אותם. זה יוריד את המחיר ל500 ש"ח".
"אפשר להוריד עוד?"
"אני יכול עם צבת מהמחסן. בחושך. לפני שאני שותה את הקפה של הבוקר ועדיין רועד" הרופא הזה באמת משתדל "זה יוצא 200 ש"ח".
"מעולה! תקבע תור למחר. שלוש שיניים. לאשתי" להמשיך לקרוא

לכל איש יש שם לצרות שלו. לפעמים אפילו כמה שמות

We all have our own cross to bear

זהו משפט נחמד באנגלית שאומר שלכל אחד מאיתנו צרות משלו. המקור הוא פושעים  שנאלצו לסחוב צלב כעונש על מעשיהם (המפורסם שבהם הוא בריאן). המשמעות היא שכולנו נאלצים להתמודד עם הבעיות שלנו בדרך זו או אחרת, שכן אין אנו יכולים לשנותן. דרך אחרת לתאר את המצב היא: "אל תשפוט אדם עד שתלך קילומטרים בנעליו. אז, תוכל לשפוט אותו. כי הוא יהיה קילומטרים ממך. ובלי נעליים" להמשיך לקרוא

על כלבים ואנשים

לאיזו חיה יש ארבע רגליים ויד?
נכון! רוטווילר שחזר מגן השעשועים.

צחוק בצד (עם התנצלות בפני כל מי שילדו אי פעם נפגע מכלב), החוק במדינת ישראל קובע שכלב חייב להיות מוחזק בבית או בחצר (עם שלט) וכשיוצאים לסיבוב יש חובה ברצועה (ובאדם שיכול להחזיק אותה ולשלוט בכלב). כלבים שמוגדרים כמסוכנים (8 סוגים, ההכלאות שלהם שכוללות דפוסים מסוכנים וכל כלב מעל גיל שלושה חודשים שנשיכתו גרמה לנזק) צריכים גם להסתובב עם רצועה קצרה יותר ומחסום (גם בתוך הבית אם יש בו ילד מתחת לגיל 16. מבולבלים? גם אנחנו). אבל מה לעשות שה%$#%^@ ממשיכה לברוח?!?!?!? להמשיך לקרוא

על כלבים, נחשים ואי ההתאמה ביניהם

דובידוברמןהפעם הראשונה שמוות של כלב במשפחה ממש נגע בי היה כשהייתי בן 13. לכלב קראו "סר" והוא היה דוברמן מעורב עם כל מיני, גבוה, חזק וקשור כל היום. התפקיד שלי היה להאכיל אותו והרגשתי ממש גיבור כי כל אחד אחר שהתקרב אליו קיבל נשיכה (חוץ מבני המשפחה כמובן, אבל זה לא הפריע לי להרגיש אמיץ). הייתי בטיול מטעם בית הספר של שני לילות (ביום השני היה ביקור הורים. לכו תבינו) וכשחזרתי, גיליתי שהוא מת ונקבר בחצר האחורית (איפה שהילדים שלי משחקים משהו שאם מצמצמים עיניים ומדמיינים ממש חזק אפשר לקרוא לו כדורגל). הוא מת ביום שהלכתי לטיול והם החליטו לא לספר לי בעת הביקור. החלטה נבונה בהתחשב בעובדה שבכיתי במשך שבוע ונדרתי לעבור לצמחונות, לכבד את כל החיות (אפילו חמוסים. איזו מין חיית מחמד זו?!? בוא נגדל מלפפון ים שעיר בבית, זה יהיה כיף!) ולעשות לסר טקס אזכרה כל שנה. להמשיך לקרוא

על אלמנטריות, בוקר לא קל והצלחות

sherlock

מכירים את הסיפור על הקמפינג של שרלוק הולמס והסיידקיק שלו ווטסון? באמצע הלילה שרלוק מעיר את ווטסון ושואל אותו מה הוא יכול להקיש כרגע. ווטסון לא מתבלבל ועונה שהוא יודע איפה הצפון לפי כוכב הצפון, השעה היא בערך שתיים לפנות בוקר לפי מצב הכוכבים ושבני מזל טלה לא צריכים לקחת סיכונים גדולים השבוע מאותה הסיבה בדיוק. אחר כך הוא שואל את שרלוק מה הוא רואה.

-"אלמנטרי, ווטסון. מישהו גנב לנו את האוהל." להמשיך לקרוא

על דברים שפסטה לא מבינה

החומה הסינית היא אחת ההברקות. גם האינטרנט והגלגל. על רובים אפשר להתווכח, גם על כסף. בירוקרטיה ממש לא ופוליטיקה בטח ובטח שלא. אבל מכל ההמצאות שהמציא האדם, אין ספק שכלבים היא הגדולה מכולן. להמשיך לקרוא