יומנו של טרוט

בעיקרון רציתי לחלוק איתכם תובנות של הורה לילד שלישי (אם תינוק מבקש את בועות הסבון לוודא שהמכסה מוברג כיאות, אם התינוק משתנק מפנים אותו לכיוון שבו הפליטה בקשת תגרום הכי מעט נזק סביבתי גם אם זה אומר לכיוון האחים הגדולים שלו ומה שאתם לא עושים אל תתנו לו את הטלפון שלכם. כאלה), אבל הימים האחרונים, ובעיקר הלילות, הוכיחו לי שהנסיון שלי לא שווה דבר. להמשיך לקרוא

על פסח, לחם טחינה (עם מתכון!) וצרות אחרות

שאלתי את ליהו מה לימדו אותם בגן על יציאת מצרים:
"קודם משה שלח לפרעה הודעה בטלפון שייתן להם ללכת ואז פרעה לא הסכים, אז משה אסף כמה חבר'ה והם נתנו לפרעה מכות ואז בני ישראל ברחו בלילה. הם רצו ורצו עד שהגיעו לים, שם הם בנו גשר גדול כדי לחצות וכשהמצרים ניסו לעבור על הגשר אחריהם הם חתכו את החבלים וכל המצרים נפלו לים".
"אתה בטוח שזה מה שלימדו אותך?" שאלתי, נדהם.
"לאאאאאאא…." ענה הפרחח "אבל היית צריך לשמוע אילו רעיונות מוזרים היו לגננת על מה שהלך שם"

להמשיך לקרוא

והגדתם לילדיכם (שלוש שנים לבלוג)

הורה אחד, לא משנה מאיזה מגדר, גילה יום אחד שהבת שלו מתבגרת. לא הטרידו אותו השינויים במצבי הרוח, היכולת שלה לדבר בטלפון שעות או העובדה שיום אחד היא נעלבה עד עמקי נשמתה כי חשבה שהכלב מסתכל עליה מוזר. מה שהפריע לו באמת היו השינויים הגופניים ולכן קרא לה לשיחה: "בתי היקרה, את עוברת כרגע תהליך מיוחד. הוא כולל הרבה דברים שעדיין לא הכרת. הוא יהיה משמח, בסופו של דבר, אבל קודם הוא יכאב. מאוד. לא, אני לא מדבר על הדם (הילדה מופתעת, אבל נותנת לו להמשיך), אלא על הציצים שלך. הם יגדלו ויתנפחו ולי, אישית, יכאב מאוד לראות את זה."

להמשיך לקרוא

מהו הגיל הכי "טוב" של הילדים? (או: פרדוקס ההורות הגדול)

הסיפור הידוע הוא על אחת, פולנייה, לא משנה מאיזו עדה, שהולכת ברחוב עם שני ילדיה ונשאלת לגילם.
"עורך הדין בן חמש והרופא בן שלוש" היא עונה.
ואני תוהה למה אמא שלי לא התנהגה ככה והייתה חוסכת לי את כל השנים שבזבזתי בחיפוש עצמי רק כדי לגלות מה אעשה כשאהיה גדול (רמז: אני עדיין לא יודע). להמשיך לקרוא

אל תאמינו לילדים שלכם!

-"מה קרה?" האחות שואלת אותי במבט מודאג. זה נובע מכך שאני נכנס למוקד החירום נושא את ליהו המייבב בזרועותי. כנראה החוש האימהי שלה עובד שעות נוספות.
-"לא ברור…" אני מתנצל  "אולי הוא פרק את הכתף. הא לא נותן לאף אחד לגעת בו מרוב כאבים". מאיפה לה לדעת שהילד היפוכונדר ושכל בעיה שלו נפתרת בעזרת פלסטר?
אבל אולי כדאי שנתחיל מההתחלה… להמשיך לקרוא

עשרה סרטים על אבהות

ישנן אלפי בדיחות על הארנב, אחת מהן בעלת משמעות מיוחדת:
הארנב (כנקמה על סיפור קודם שהיה לו עם האריה) אורב מחוץ לבית של האריה והלביאה ומחכה שההורים ילכו לעבודה. ברגע שהשטח פנוי הוא פורץ הביתה ומתחיל להתעלל בכפירים: פורע את הרעמה, קושר להם את הזנבות אחד לשני, מכבה את הראוטר, אומר: "אני אדפוק את אמא שלכם, אני אדפוק את אמא שלכם" ובורח. כשהלביאה חוזרת הביתה הגורים עצבניים, מייבבים ומפוחדים (ופרועים. וקשורים זה לזה. ובלי אינטרנט, רחמנא ליצלן!). למחרת הלביאה יוצאת מהבית ומחכה שהארנב יפרוץ פנימה ככה שבדיוק כשהוא מנתק את הממיר מהחשמל (ואז הם צריכים לחכות עשרים שניות, המסכנים) הלביאה מופיעה בפתח הבית בציפורניים שלופות ועיניים רושפות. המרדף מתחיל והארנב מספיק לחמוק דרך החלון הקטן שמעל השיש במטבח. הלביאה, שעדיין לא נפטרה מכל משקל הלידה, נתקעת בחלון בנסיון לתפוס אותו. אז הוא חוזר דרך הדלת הראשית ומבצע בה את זממו. להמשיך לקרוא

סינדרל מכה שנית

הפעם סינדרל היה מוכן. מהרגע שהמניילנת המרשעת (לא באמת…) הודיעה שהיא טסה לנפוש קצת הוא הפעיל את כל המנגנונים האפשריים לעזרתו. התכנית הייתה מורכבת וכללה כמה שלבים. סינדרל היה מוכן ומזומן להתעמת עם שוביו ושהפעם ידו תהיה על העליונה. תהיו מופתעים לשמוע על התכנית שלו ועל כך שהיא עבדה. להמשיך לקרוא