על להוריד להם סטירה ל#@$*ות!

dalai lama

אני יכול להבטיח לכם שגם הדלאי למה, אם תנעלו אותו בחדר ביחד עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, יחטוף קריזה די מהר. כבר אמרתי פעם שבני משפחה הם כמו יתוש, יש לזה את הדם שלך וזה מעצבן. עכשיו, בתקופת החגים, כשאנחנו מוצאים עצמנו איתם הרבה יותר מהרגיל, מגלים עד כמה המשפט הזה נכון. כשהיליה הגיעה לגיל שלוש וחצי, הבנתי שאם האחים שלי יכולים לחרפן אותי תוך חמש דקות, היא תעשה את זה בחצי מהזמן, עם הרבה פחות מאמץ וחיוך גדול יותר. 

אבא מאבד את זה

היא התחילה, כמו תמיד, בניסוי כלים. דימתה חוסר הקשבה כדי לבחון את התגובות שלי, עברה ל"רגע" (הממש מעצבן) כתגובה לכל בקשה ממנה ולבסוף, ההתעלמות המוחלטת ממני ומדרישותיי. פייר? התעצבנתי. הייתי חוזר מהעבודה לנוהל לילה רק כדי למצוא עצמי הופך לענק הירוק באמצע המקלחת שלה. כמובן שכעס מוזן הרבה יותר טוב כשמולו עומדת ילדה חייכנית שכאילו איננה מודעת לכך שהיא היא הגורם לעובדה שהרגע נתתי אגרוף אדירים לרצפה מתוך תסכול.

toeאני מבין מהפרצוף שלכם שאתם המומים. אתם צודקים, כמובן. הבעיה הייתה שבאותו רגע לא הייתי מודע לכך בכלל. כן, היא נבהלה קצת, אבל לא חששה לרגע שאפגע בה. ההכרה בטמטומי היכתה בי רק כששיתפתי חבר בנושא ושאלתי אותו אם גם הוא לפעמים מתעצבן ככה. היה לו את הפרצוף שלכם. מאז שום חפץ בבית לא ספג את נחת זרועי (חוץ מהשולחן ההוא שבעט לי באצבע הקטנה של הרגל. הראיתי לו מה זה, הוא כבר לא יחזיק קפה לאף אחד!). הסוד לרוגע שלי, בצורה מופלאה, בא ממקרה שקרה לי ונזכרתי בו מתגובתה של היליה לפרץ הזעם שלי.

הספר מאבד את זה

לפני אי אילו שנים, המניילנת עשתה את הטעות הגורלית של להסכים להתחתן איתי, מה שגרר הפקה מסובכת ומרשימה שכללה מלא אנשים, רב, טבעת ואולם. בנושא הלבוש, כמו כל זוג ממוצע, לבשתי מה שהיא אמרה לי ללבוש. בנושא שיער הפנים לעומת זאת, שאלתי אותה להעדפתה. לשמחתי התברר שלא נדרש ממני להיות מגולח למשעי (שמחה נוספת הייתה שלא נדרשה ממני עניבה. היה מאוד מצחיק להיכנס לאולם לפני קבלת הפנים לקריאות הקולולולו של המנקה ואז :"מזל טוב! איזו כלה יפה! איפה החתן?") אלא רק זיפים באורך ספציפי מאוד (10 ימים, אם אתם רוצים לדעת. הנוסחה המלאה שמורה במערכת).

ביום החתונה הלכתי לספר על מנת ש"יסדר" את הקצוות של שיער הפנים, כי אין סיכוי שהייתי מגלח שם ישר. התיישבתי כלאחר כבוד על כיסאו, תוך שהוא מברך אותי הוא שלף את התער ובנגיעה הראשונה בצווארי חתך לי את הצורה.

אחד התפקידים המוצלחים שלה

אחד התפקידים המוצלחים שלה

דם השפריץ החוצה כמו בסרטים המצויירים, קלח וטפטף על צווארי, הרגל שלו והסדין שעטף אותי. החבר שליווה אותי באותו יום קפץ וקילל (חבל שלא צילמנו… כיום אין סיכוי שלא היו מצלמים משהו כזה), אני הייתי די רגוע, בהתחשב במצב, אבל התגובה של הספר הייתה פרייסלס. הוא התעצבן והחל מקלל את עצמו בקריזה שלא הייתה מביישת ישראלים משוללי שוקולד במטוס.

חייכתי, הסתכלתי עליו ואמרתי בטון הכי רגוע שיכולתי: "אחי, רק אם אתה יכול, את העצבים, לא כשיש לך סכין ליד הצוואר שלי". שטף הדם נעצר, קיצוץ הפינות הושלם ויצאתי משם מוכן להתחתן. התוצאה של כל הדרמה הזו הייתה שכשאספתי את המניילנת מהברייד סנטרל, המאפרת נאלצה להסתיר גם את הצלקת שלי, שלא יראו בתמונות (היה טאץ' אפ נוסף לפני החופה).

ליהו מאבד את זה

הידעתם? ההאלק החדש הוא אסייתי בכלל!

הידעתם? ההאלק החדש הוא אסייתי בכלל!

היליה, כאמור, לימדה אותי לא להגיב באלימות לאלימות, אלא בנועם וברוגע ואני אכן משתדל ליישם. אלא שאז ליהו הגיע לגיל שלוש וחצי ופרצי האטרף שלו הכוללים ורידים בולטים, צעקות וחבטה בקירות גורמים לי להבין מיהו ההאלק האמיתי במשפחה (לידו אני נראה כמו אנט-מן. אגב, סרט חמוד, לא יותר).

לפני כמה ימים שיחקנו על המיטה. הוא החליט שמשחקים במלחמה, התכוונתי להביא את הקלפים כשהוא הבהיר לי שמדובר במשהו שקצת יותר מדמה מלחמה אמיתית והחל לקפוץ עלי. השתובבנו והשתוללנו עד שהשלכתי עליו כרית. או אז הוא הבין שהכל כשר במלחמה והשתמש בה במה שאני יכול רק לתאר כנסיון לחנוק אותי. יצאתי מזה איכשהו, עד הנסיון לרצח הבא.

1:0 לניילון הנצמד שמעכשיו מבטיח שכל הכריות בבית מחוברות למזרן, למקרה שליהו יבין שאתנגד פחות בשנתי.

הגננת מאבדת את זה

בנימה רצינית יותר:
כן, לפעמים הם עולים לנו על העצבים והחלשים שבינינו עלולים להתפתות להרביץ להם. שכל משפחה תתמודד עם הכעסים שלה בדרך שנראית לה (ובמסגרת החוק). כפי שהוכחתי, קטונתי מלשפוט.

א-ב-ל

לגננות אין את הפריבילגיה הזו. אף ילד לא צריך לקבל ולו שריטה במתכוון מן הגננות שלו. הגן חייב להיות מקום בטוח כי, בין היתר, הוא הבסיס לכלכלה שלנו. נכון להיום, הענשה של גננות אלימות מתבצעת (אם בכלל) ללא רעש תקשורתי מספק, ללא הרתעה וללא פרופורציה למעשה הנפשע. חברים טובים שלי וילדיהם, שלצערי נפגעו מכאלו גננות, רוצים להעלות את המודעות לעונשים הקלים המוטלים בתחום. מי שיש לו פייסבוק, מוזמן להיכנס לדף שלהם, ללייקק ולצרף חברים כדי לעזור.

daycare-business-cards-backside

עדכון:
התחלנו בעבודה קצת יותר רצינית על מנת שיחמירו את הענישה בנושא.
הנה סרטון שהפקנו, מוזמנים לשתף, זה גם יעזור.

מי שרוצה, יכול ומוזמן להתנדב בפרוייקט שינוי החקיקה בחינוך הפרטי דרך כאן.

2 מחשבות על “על להוריד להם סטירה ל#@$*ות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s