מה הן באמת עושות בבית בחופשת הלידה

גבר אחד חוזר הביתה מאוחר בלילה מבילוי עם חברים, הוא מריח מאלכוהול ויש סימני שפתון על צווארון חולצתו. אשתו ממתינה לו ליד הדלת עם המטאטא ואחרי שנתן בה מבט אחד הוא אומר: "את מנקה או שמא את עפה לאיזה מקום?"
האישה לא נשארה חייבת ולמחרת היום שבה בעצמה מבילוי עם חברים משלה. היא הצחינה מאלכוהול ואפטר שייב וטבעת הנישואין לא הייתה על אצבעה. לפני שבעלה הספיק לומר משהו היא טפחה על ישבנו ואמרה: "אתה הבא בתור, שמנצ'יק!"

ביחד, אבל בנפרד

רעיון מעולה, סרט לא משהו. ואני מאוד אוהב את שני השחקנים האלה

מהרגע שאתם בזוגיות, משתנה מאזן הכוחות בבית. פתאום לכל דבר שתעשו יש השפעה על עוד מישהו, על הרצונות שלו, על ההגשמה העצמית שלו, על שעות השינה שלו וכן, גם על היכולת שלו לראות סדרה שהוא אוהב ואתם לא.

אם נשים לרגע את הפנקסנות בצד (וכבר אמרתי שכדאי גם להשאיר אותה שם), הרי שהזוגיות, מבחינה אבולוציונית בסיסית, היא בעצם חוזה בין שתי יישויות שלרוב משתמשות האחת בשנייה כדי להבטיח את הישרדות הגנים שלהן. אהבה, הדדיות ואיקאה הם רק מושגים שאנחנו הוספנו כדי להפוך את העניין לפשוט עבורנו (באמת לא ברור איך המין האנושי שרד).

ברוב המשפחות, כשאחד מבני הזוג רוצה קצת זמן בלי היישות שהוא מחוייב אליה חוזית, מבקשים פאס. לא נכנס לכם למערכת היחסים, אבל אני בטוח שמצאתם כבר את הנוסחה שעובדת לכם, אני רק מקווה שהיא לא דומה לזוג מהפתיחה. בכל מקרה, השאלה היא איך אתם מנצלים את הזמן כשהוא רק בשבילכם?

בנפרד, אבל ביחד

כשאתם כבר מוותרים על הזמן הזוגי שלכם, שאחרי הילדים הופך לנדיר וחשוב מאוד אז כדאי שתשקלו היטב מתי הוא בר וויתור, ויוצאים עם חברים או אפילו סתם לשעה בים לבד, כל מעשיכם לפני ואחרי אותו הזמן שפירגנו לכם מתחבר אליו בדרך כלשהי. כי הרי לא תשאירי אותו עם שלושה ילדים בוכים ובלי ארוחת ערב, נכון? ואתה לא תצא לפוקר לפני ההשכבות או לפחות המקלחות.

לאחרונה התבשרנו שגם גברים יכולים לקחת חופשת לידה והנושא סיקרן אותי מאוד. מה יכול להיות רע? קצת זמן לבד עם הילד, מלא זמן לשנצים וכל מה שאצטרך לעשות כדי שהמניילנת לא תפתח עלי עיניים זה קצת כביסה ו/או כלים. מה רע?

מכיוון שמבחינת החוק אני גם ככה לא יכול לקחת את החופשה בששת השבועות הראשונים לאחר הלידה, היה לי זמן לבחון היטב את הנושא מהצד של בן הזוג שלא מרוויח את הזמן הזה לבד. למרבה הפתעתי, כשחזרתי הביתה מיום עבודה מפרך, המניילנת לא חיכתה לי רעננה ומחייכת, עם ארוחת ערב על השולחן, ילדים מקולחים ומוכנים לשינה, כביסה מקופלת בארון ובית נקי.

אז מה? לא עשית כלום כל היום?

לא הבנתי למה הבית והמשפחה לא מתוקתקים. אפשר לחשוב כמה קשה זה כבר לטפל בתינוק? הרי הם רק ישנים ואכלים! ובשלישי היא בכלל צריכה להיות מנוסה מספיק. למרות כל ההתלהמות שלי, האינסטינקטים הזוגיים שלי מנעו ממני להתלונן על הנושא בפניה.

לפחות לא בלי ראיות מוכחות חזקות מספיק.

לעזרתי באה מערכת הבית החכם, כך שיכולתי לצפות ביום סטנדרטי של המניילנת בבית, בלי שהיא חושדת במאום, היישר מצג הסלולרי שלי בזמן אמת. הכנתי לי פנקס ועט ותכננתי לרשום את כל שעות השינה שלה, שעות הצפייה בטלוויזיה והבילוי הנהדר שיהיה לה בלעדי. אפילו הגדלתי לעשות ופיזרתי ברחבי הבית גלילי ניילון נצמד, כדי להקל עליה את הטיפול באייל (ליד המיטה שלו, ליד הטרמפולינה שלו וכאלה).

07:00 אני מגיע לעבודה, מתעלם לחלוטין מהמטלות שמונחות על שולחני ובודק מה מצב המשפחה. הילדים ישנים כולם והמניילנת במטבח, מכינה להם כריכים. היא אפילו משתמשת בניילון הנצמד שהשארתי לה שם.

07:15 נרשמת ערנות ראשונה. אייל.

07:30 כולם ערים. היליה עוזרת לארגן את ליהו בזמן שהמניילנת מניקה.

08:00 הם יוצאים מהבית.

נו, טוב לדעת שאני לא לבד בסיפור הזה

08:04-09:33 פסטה משוטטת לה ברחבי הבית תוך שהיא בודקת איזו נעל שלי הכי מתאימה לאיזה חדר (הנעליים מהחתונה הכי התאימו לשירותים, אם רציתם לדעת. בתוך האסלה ליתר דיוק).

09:35 המניילנת חזרה. הגיע הזמן באמת. בטח ישבה עם חברה לקפה או משהו. אה, בעצם היא סוחבת קניות.

10:00 היא סיימה את כל ארגוני המצרכים ונדמה שהיא מתפנה לשנצ. אני פותח את הפנקס בעמודת השינה שלה מוכן להכניס שם חוב של לפחות שעה.

10:12 חובבנית! היא לא השתמשה בניילון נצמד! עכשיו הוא ער והיא מנסה להרדים אותו.

10:39 הוא נרדם. אני מתקשר אליה ומעיר אותו. יכול להיות שזו הייתה טעות.

11:21 אייל אוכל, אמא שלו גם טועמת משהו, זווית הצילום לא מאפשרת לי להבין בדיוק מה זה היה.

11:33 מים. מסתבר שהיא שתתה מים. אני לארג' מספיק כדי לפרגן לה מים, אז מחקתי את זה מטור הרווח הנקי שלה.

12:09 אייל עדיין לא ישן. היא קופצת על כדור הפיזיו כשהוא בזרועותיה וצופה בטלוויזיה. אה הא! ידעתי שהיא רואה את האנטומיה של גריי בלעדי! הכל רשום!

13:30 אני חוזר לעמדת התצפית שלי אחרי הפסקת הצהריים הארוכה שלקחתי. זה מעייף להיות במעקב כל היום. אני במרחק של רוסי לבן אחד מלהיות ה"דוד". לא יודע מה היא עשתה בינתיים, אז אני רושם שהיא ישנה.

14:02 קקי גב.

14:58 אייל אחרי שלוש מקלחות. מסתבר שזה היה בהמשכים, כי הוא בדיוק קיבל חיסון השבוע ואם אתם לא יודעים מה הקשר, אני חושב שתעדיפו שאפסיק עם תיאורי תנועת המעיים שלו.

15:44 אייל משחק בטרמפולינה והמניילנת פתאום נזכרת שיש לה בית לטפל בו. היא מתפנה לכביסה ולכלים כשאייל מחליט שהוא מתגעגע אליה. היא שוב מוותרת על הניילון ועושה הכל ביד אחת. אני חייב להסביר לה קצת איך אמורים לחנך ילדים.

16:15 הם יוצאים מהבית. אני מניח שכדי להביא את היליה וליהו, אבל אני בדיוק יוצא מהעבודה כי קבעתי עם חבר לאיזו בירת אחה"צ משובחת.

חופשת לידה? לא תודה

אני כל כך לא רוצה להיות שם

צחוק בצד, החוק שאמור לאפשר לגברים חופשת לידה לא ממש יעיל. ניתן לקחת את החופשה רק ב14 השבועות שאחרי הלידה ובתנאי שהאם חוזרת לעבודה באותה תקופה. לא רואה לאיזו קונסטלציה משפחתית זה מתאים והדבר החיובי היחיד שאני כן רואה כאן הוא שזו לפחות התחלה.

בעצם שני דברים חיוביים: המניילנת לא רוצה שאחליף אותה בחופשת הלידה. ובצדק, רק מהיום המפורט כאן היא מובילה על הניילון הנצמד 5:0.
לפחות.

גם יואב מצא שימוש לנושא, מוזמנים לקרוא.

/* *///www.googleadservices.com/pagead/conversion.js